Pola Zen
מי אני
אני מחפשת את השילוב הנכון של ויז'ואלס, טקסט ואלמנטים יצירתיים כדי לייצר חוויה לצופה בפלטפורמות השונות. אני מאמינה שכולנו אוהבים סיפור טוב, לא משנה על מה הוא.
תגללו ותגלו
כאן תוכלו למצוא חלק מהעבודות שלי. תצפו בסרט, תסתכלו על תמונות או תחוו את הפרויקט האינטראקטיבי ותצרו איתי קשר אם התחברתם.

Grab a Quick Copy of my vCard

וידאו

Films

  • בתים ובובות

    בגיל בו לילי אמורה לחשוב על בובות, היא חולמת על בית. רק שבשביל למצוא בית לילי חייבת להתבגר.
    הסרט זכה במקום הראשון בפסטיבל היהודי בניו יורק ובפסטיבל לקולנוע יהודי בנאשוויל, ארה”ב והשתתף בעשרות פסטיבלים בישראל וברחבי העולם. כחלק מהפצה בינלאומית הוא שודר בישראל בערוץ 1 ובחו”ל בטיסות אל על.

  • דיינר זמני

    לילה. דיינר. מלצרית. כמה סיפורים מפוזרים.
    הסרט הוקרן בפסטיבלים רבים, ביניהם ב
    Global Arts Festival
    בלוס אנג’לס בו קיבל ציון לשבח.

Music videos

  • התמכרתי – יעל איזנברג

    בימוי – פולה זן
    הפקה – אדי טפרו
    צילום – דויד רודוי
    עריכה – אסף קלמנטס

  • Solo una Mano

    זמר – חורחה לן

    בימוי ועריכה – פולה זן
    צילום – אביב קוזלוב
    הפקה – ורד רהט

Web

  • תקווה מחפשת אהבה

    סדרת אינטרנט בת 7 פרקים שהועלתה ל”פליקס” וזכתה למעל 20,000 צפיות ופניות רבות מהצופים

  • תקווה – פרק 1

  • תקווה – פרק 2

  • תקווה – פרק 3

  • תקווה – פרק 4

  • תקווה – פרק 5

  • תקווה – פרק 6

  • תקווה – פרק 7

Corporate 

  • סיפור לקוח -Beardbrand

    סרט לקוח שביימתי באוסטין, טקסס, ארה”ב.
  • סיפור לקוח – Adore Me

    סרט לקוח שביימתי בניו יורק, ארה”ב.
  • סיפור לקוח – Pura Vida Bracelets

    סרט לקוח שביימתי בסן דיאגו, קליפורניה.
  • סיפור לקוח – Grand Slam New York

    סרט לקוח שביימתי בניו יורק, ארה”ב.
  • We Are Yotpo

    ביימתי את הסרט חברה כדי לתת הצצה על התרבות הארגונית של יוטפו, סטרטאפ ישראלי.
  • Welcome to ClickSoftware

    זהו סרט תדמית שביימתי לחברת קליקסופטוור.
  • Scheduling Solution

    זה אחד הסרטים שיצרתי שמראה ומסביר את תוכנת השיבוץ שקליקסופטוור מציעה לקהל עסקי, ועדיין שומר על סגנון ישיר ומבדר
  • סיפור לקוח – Vivint

    סרט לקוח שביימתי ביוטה, ארה”ב.
  • סיפור לקוח – Essex Fire and Rescue

    סרט לקוח שביימתי באסקס, אנגליה.
  • סיפור לקוח -Ledcor

    סרט לקוח שביימתי בונקובר, קנדה.
  • סיפור לקוח -Belron

    סרט לקוח שביימתי בבדפורד, אנגליה.
  • סיפור לקוח -Sasktel

    סרט לקוח שביימתי בססקצ’ואן, קנדה.
  • סיפור לקוח -AVSX

    סרט לקוח שביימתי בקולמביה, דרום קרולינה, ארה”ב.
  • Whiteboard video – ROI

    זוהי דוגמא לסגנון אחר של סרט, בו מסבירים/מלמדים את הערך של ניהול עובדים אופטימלי דרך לוח לבן

אינטראקטיב

Gamification

  • The Service Challenge

    The Service Challenge

    יצרתי את הקונספט, פורמט ותוכן של “אתגר השירות”, פלטפורמת תוכן אינטראקטיבית שחושפת את עולמות הפעילות של חברת קליקסופטוור למשתמש, דרך חוויה בה פותרים אתגרים והזדהות עם סיטואציות של חברות שמציעות שירות ללקוחותיהן. הפלטפורמה כבר לא באתר עקב שינויים בחברה אבל תצרו איתי קשר! אני אשמח לספר לכם על זה.

דברים אחרים

בלוג

Follow my travel blog!

As of March 2016 I am off on a backpacking adventure in Latin America. You can read my ramblings here:

travels.polazen.com

Imitation and Flattery

A year and a half ago I released “The Service Challenge” as my most ambitious project in the marketing space. It took almost a year to create because there was nothing like it out there. I pitched it as an interactive content platform based on the principles of gamification but I had no reference, no example, nothing except a clear vision in my head of what it was supposed to be. It miraculously got approved and off I went.

A big chunk of the time was spent researching technologies and platforms, modern advertisements and creative uses of interactivity. A lot of time was also spent creating summarized yet value packed content that was completely different than any other content we put out as a company. I worked with some of the smartest, most creative (and most generous) minds in the company as we set out to “turn the content wheel around” and stop talking about what we do, and start talking in the language, interests and scenarios of our customers. This too required me to research within all customer facing departments as well as strategists and analysts and I worked with a guy who wrote game challenges like a pro. After the content was done I collaborated with animators and developers to build it, and it was quite a difficult process because, again, there was no example to lean on – especially not for enterprise B2Bs. But we did it and overnight it became the highest performing, and most valuable marketing piece we had. It was our homepage home-runner, bringing in super qualified leads and allowing sales to start off their conversations with these prospects from a more focused and specific topic because the person had already experienced the Service Challenge.

Fast forward a year or so. I am now in a different company and I get a call from my good friend and colleague from my previous job telling me that in his new job they were looking for something innovative and creative and had about a month to do it, so they took my project as inspiration and came up with the “CX Challenge”. They had it up and running in just one month! I went into it and, at first, saw all the similarities. Then, I saw all the ways he made it his own and gave me a new, interesting and engaging experience. And now, seeing that the idea is out there with a life of its own, I feel happy, humbled and extremely, immensely and tremendously flattered.

Lost words

I changed the layout of my blog and lost my old posts. They are lost. In a time where everything is findable and nothing can really ever be erased, I permanently lost my posts. Such a weird feeling. As if I had something there that needed to be saved. A good reminder that even in the oh-so-sophisticated digital age, the volatile likes to pop up once in a while and slap us in the face. Just like the good old days when I lost things as if there was no tomorrow. And so, in honor of my lost blog posts, the 3 most memorable things I have lost:

– Age 10, a wallet with my year’s savings for a trip to Disneyworld. The wallet was left on the plane. I believe it had $137.

– A beautiful Mexican bow and arrow that I carried on board (the bow, not the arrows) in a long, multi-legged transatlantic flight only to leave on the sidewalk after the taxi dropped me off at my destination.

– A duffle bag with clothes I bought once in a 3 hour layover in NYC. I left the airport, went to Midtown Manhattan, bought a duffle bag, filled it with new stuff and returned to the airport sans the duffle bag.

So long old friends.

Separating text and visuals

In the old days of print, text and visuals had to be separated according to the predefined grid for production purposes. There were limitations and we did the best we could from within these. Today, in the digital era, we have freed ourselves from all those limitations except one – our own minds. Why are we still separating text and visuals as if they were two separate entities?

Series, movies and the endless internet narrative

If I wanted to soak in a character and experience real drama, nothing would be more effective than a 2 hour movie that promised to take me deep into that journey. It would have a beginning, a middle and an end, and that was comforting. However, with internet taking over our lives, that too has changed. Our need for a structured beginning->middle->end kind of went out the window when we started to spend endless hours in front of our computers experiencing only beginnings (and sometimes middles). We look at a website that leads us to another website, that leads us to another website, and so on and so forth. And we never get back to the first website that started it all. But now we start to realize that we do miss the narrative we can identify with and live through. In comes the shift towards tv series. Instead of committing to 2 hour movies we are now happy to commit to hundreds of hours of episodes and seasons, and why? Because we no longer need an “end”. We have become circus ponies that are tied down and only go around in circles. And we love it. In theory… To be honest, I think that closure is sometimes a really good thing.

Creativity and Analytics

There is something bizarre in the way we are able to measure every ounce of engagement today. I can see in what frame I lost the viewer and what image made them come back and re-watch it over and over again. And those numbers give me something I can hold on to, to latch on to. As if the higher they are, the better I did (which could, in some way, be true). But to start again means to forget the numbers and forget everything will be measured and forget it could mean something and try and follow that path to uncertainty and gamble my way to fresh creativity.

צרו קשר

כן! אפשר ליצור איתי קשר

Email: zenpola@gmail.com

No more, where are you going?

Go back to top or use the menu to your left to navigate.

Thanks for downloading!

Top